השגי התעשיה הפלסטית נותנים בידנו חמרים חדשים, בעלי תכונות ואיכויות מגוונות ומעניינות. חומרים אלה, שנוצרו למטרות תעשיתיות, השתלבו בתחומי האמנות, והפסל המתלבט בבעיות החומר, מצא בחומרים החדשים אפשרויות שונות מאלה המוצעות על ידי מחצבים המצויים בטבע.

הפרספקס הוא החומר האצילי ביותר מבין החומרים הפלסטיים, ואפשר לכנותו ה"זהב" של חומרים אלו. הוא שקוף יותר מזכוכית, מיוצר בצבעים ובגוונים שונים וניתן לניסור, שיוף וליטוש. הברק של המוצר המוגמר עשיר מאוד בהשואה לחומרים פלסטיים אחרים, שהם בעלי ברק אטום במקצת. בפרספקס ניתן לעצב צורות בעזרת חום (חומר טרמופלסטי), ופעולה זו קלה יותר מאשר פעולה דומה במתכות.

פרספקס מיוצר בלוחות שקופים או אטומים, בצבעים ובגדלים שונים. מידות הלוחות המשווקים נעות מ-60 ס"מ * 90 ס"מ עד 180 * 300 ס"מ, ועוביים מ-1 מ"מ ועד 13 ס"מ. כמו כן, ניתן להשיג מוטות עגולים בקוטרים שונים. החומר ניתן גם לצביעה בצבע שמיוצר במיוחד למטרה זו. דרגת הקושי של הפרספקס דומה לזו של האלומיניום. שקיפות החומר הבלתי צבוע הוא 92% (זכוכית 80%). העמידות בתנאי מזג אויר שונים באויר הפתוח, אינה בלתי מוגבלת - אך טובה למדי. לפיסול המיועד להצבה מחוץ למבנים סגורים, יש לקחת בחשבון שמקדם ההתפשטות של הפרספקס הוא פי 7 מזה של מתכות, וסוגי צבעים מסויימים, בעיקר צבעים זוהרים, אינם מתאימים לשימוש חיצוני בגלל דהייה חלקית.

הפרספקס משווק כשהוא מכוסה נייר הגנה. רצוי להשאיר נייר זה עד גמר העיבוד, א כדי להגן על החומר מסריטות. הנייר, ברוב המקרים, יורד בקלות. כאשר יש קושי בכך,  אפשר להסירו ע"י הרטבה במים או על ידי חימום קל. ניתן לנסר פרספקס במשור סרט, במשור עגול (דיסק), או במשור Jig Saw המתאים ביותר לניסור עקומות מסובכות. לצורות עדינות ומפותלות כדאי להשתמש במשור יד לברזל, או במשור קשתית ללבידים. לאחר הניסור אפשר לעבד את השוליים ע"י ניר זכוכית, במכונה או ביד. נוח ביותר להשתמש תחילה בנייר שמיר מס' 40, להמשיך עם מס' 200, ולסיים בנייר סיליקון מס' 600 מורטב במים. ליטוש סופי יכול להעשות ע"י מלטש בד חשמלי. רצוי להשתמש בסבון ליטוש מיוחד (צבע לבן). כדי שהפרספקס יהיה יציב בזמן הליטוש, יש להעמיד את שטח הליטוש בזוית של 20-30 מעלות אל המלטש ; באופן זה מתקבל ליטוש אחיד. כאשר אין אפשרות ללטש בשיטה זו, או בליטוש שטחים שקשה להגיע אליהם, אפשר להחליק את הפרספקס בלהבה נקיה של מימן חמצן. להבה של אצטילן חמצן עשויה לגרום לכתמים צהובים חומים. כאשר אין ברירה אחרת, ניתן להחליק את שטח הפרספקס באדי טריכלור אתילן (Trichlor Ethylene). אם מחממים את הפרספקס ל-140 מעלות צלזיוס הוא מתרכך עד כדי אפשרות לחתוך אותו בסכין.

אפשר לחרוט צורות מפרספקס במחרטה רגילה של עץ או מתכת. אפשר לחבר יחידות פרספקס, זו לזו, בהדבקה. כל הדבקים והממיסים דליקים מאוד ורעליים. צריך, על כן, לעבוד במקום מאוורר היטב, לא לנשום את אדי המרכיבים השונים, ולהזהר ממגע ישיר אתם. לפני ההדבקה צריך החומר להיות נקי משומנים, משרידי הדבק של נייר המגן, או מכל חומר זר אחר. מים פושרים ודטרגנט - טובים להורדת שרידי הדבקת המגן, וכהל לבן או פטרוליום אתר (Petroleum Ether) - טובים להורדת השומנים.

משתמשים בדבק משלושה טיפוסים, להד־ בקת פרספקס אל פרספקס, כלהלן :

1. ממיסים אורגנים:

Methylene Dichloride, Glacial Acetic Acid, Ethylene Dichloride, Trichlorethylene, Cloroform

ממיסים אלה גורמים להפיכת שטחי ההדבקה לנוזל דמוי סירופ. הצמדת שני חלקים, מרוחים בנוזלים אלה, מאחדת אותם. הממיס, שהוא נדיף, מתאדה ושטח ההדבקה מתיבש תוך שעה, אולם החיזוק הסופי יתקבל לאחר כמה ימים. יש לדייק בעיבוד שטחי המגע המודבקים, כיוון שאין כאן כל חומר שהתווסף כדי למלא חללים.

צורת העבודה: לאחר ההתאמה והניקוי של שני החלקים, מכסים בנייר מסקינג (Masking Paper), או בסלוטייפ את שולי שטח ההדבקה מכל הצדדים. פעולה זו מונעת מהנוזל להתקיף חלקים לא רצויים, וגם מונעת את הגלישה של שני החלקים. ההדבקה המתקבלת בשיטה זו שקופה, אבל עלולה לגרום לדהיית צבעים של פרספקס צבעוני, ואין היא די יציבה לתנאי מזג אויר בחוץ.

2. דבק טנסול 6. הדבק מורכב מפולימר של פרספקס מומס באתילן כלוריד. בתהליך הדבקה פועל האתילן-די-כלוריד כמרכך שטח ההדבקה, והפולימר מתקשה בין השטחים וממלא חללים קטנים עד 0.5 מ"מ. ההדבקה מתייבשת אחרי שלוש שעות. לאחר 24 שעות אפשר לעבוד על החלקים המודבקים, במכונה או ביד. החיזוק הסופי יתקבל כעבור שלושה שבועות. גם בדבק זה, ההדבקה המתקבלת היא שקופה. בתנאי מזג אויר במקום פתוח, היא עמידה לשנים בודדות.

3. טנסול 3 ו-7. פעולת דבקים אלה מבוססת על פולימריזציה של הדבק, תהליך המתהווה לאחר תום ההדבקה. 

דבק טנסול 3 משווק כשני מרכיבים אבקה, שהיא פולימר וקטליסט, ונוזל שהוא המונומר. ניתן לערבב מרכיבים אלה ביחסים של 10% פולימר (אבקה) ו-90% מונומר (נוזל), ועד 35% פולימר ו-65% מונומר בהתאם לסמיכות הרצויה.

צורת העבודה: מרתיחים את הכמות הרצויה של המונומר עד לנקודת הרתיחה 100 מעלות צלזיוס. החומר דליק, לכן החימום צריך להיעשות על מקור חום מבודד. לאחר הרתיחה, מקררים עד 80 מעלות צלזיוס ומוסיפים תוך ערבוב את האבקה. מערבבים היטב ומשאירים את הדבק ל-24 שעות לקרור. אם שומרים את הדבק המוכן במקום קר ואפל, אפשר להשתמש בו במשך שבועיים. התקשרות הדבק נעשית בחום או ע"י קרניים אולטרה־ סגוליות. אפשר לייבש בשמש, אך הייבוש יסתיים רק לאחר יום-יומיים; לזרוז תהליך היבוש אפשר להשתמש במנורה אולטרה-סגולית או בחימום. דבק זה צהבהב, ואינו שקוף לגמרי. הוא יציב בתנאי מזג אויר בחוץ.

דבק טנסול 7 משווק כשני מרכיבים - האחד הוא מונומר בצורת סירופ, והשני קטליסט. להכנת הדבק, יש לערבב את החומרים ביחס של 24 חלקי מונומר עם חלק אחד של קטליסט. ניתן להשתמש בדבק למשך 20 דקות בערך. ההתיבשות נמשכת כשעה, וההתקשרות הסופית אחרי כ-10 שעות. הדבק יציב בשינויי מזג האויר, וצבעו צהבהב.

כדי להדביק פרספקס אל חומרים אחרים אפשר להשתמש בדבקים גמישים רגילים.

הטוב ביותר הוא דבק אפוקסי מהמין הגמיש.

פרספקס הוא חומר טרמופלסטי, וניתן לעיצוב ע"י חום. בחימום לטמפרטורה של 150-170 מעלות צלזיוס, הוא מתרכך מספיק עד כדי אפשרות ליצור ממנו צורות על ידי כיפוף, לחיצה בתוך תבנית, ניפוח בתבנית, או הטבעת צורות בעזרת ואקום. הטמפרטורה הדרושה, תלויה בעומק ובמבנה התבנית, ובעובי הפרספקס. 

בשום מקרה לא רצוי לעלות מעל 170 מעלות צלזיוס, כיוון שב-180 מעלות צלזיוס החומר מבעבע ומתפרק. לא די להגיע לטמפרטורה הרצויה, אלא צריך לחמם למשך זמן דרוש. משך זמן החימום לפרספקס של 3 מ"מ הוא כ-30 דקות ; כשהחומר מגיע למטפרטורה של 90 מעלות חלה התכווצות בשיעור של 2%. 

רצוי לחמם גם את התבנית ל־50 עד 60 מעלות צלזיוס, כדי לא לגרום להתקררות מהירה של הפרספקס תוך כדי עבודה. אפשר ללחוץ פרספקס בתוך תבנית (נגטיב), או ליצור צורה על ידי לחיצה על תבליט (פוזיטיב). חשוב לקרר באיטיות (לפחות כאורך זמן החימום). קירור פתאומי יוצר מתחים בתוך החומר, העלולים, במשך הזמן, לגרום לסדקים. במקרים של כיפוף, די בחימום מקומי על פני גוף חימום חשמלי. נוח מאוד לעבוד על לוח אסבסט שמנסרים בו חריץ של כ- 2 ס״מ ומציבים אותו על תנור חשמלי. כדי לשחרר מתחים שנוצרו תוך כדי העיבוד, או עקב חימומים מקומיים לצורך כיפוף, רצוי לחמם את הפסל הגמור לטמפרטורה של 80-90 מעלות צלזיוס במשך 3 שעות, ולקרר למשך זמן שווה. 

לפרספקס, כמו לחומרים פלסטיים אחרים,  יש ״חשמל סטאטי״ לכן הוא מושך אליו גרגרי אבק. שפשוף במטלית מגביר את החשמל הסטאטי, והחומר מתכסה מחדש באבק. הפתרון הוא בטיפול דו-חדשי במרק פרספקס מס׳ 3, המשווק בצורת משחה בשפורפרת. צורת הטיפול: מריחת שכבה דקה של המשחה, באמצעות מטלית על פני השטח, או דילול המשחה במים ושטיפת הפסל בנוזל זה. לאחר המריחה או השטיפה - אפשר להבריק את הפסל. 

הנתונים המובאים ברשימה זו, מבוססים על נסיון עבודה עם פרספקס תוצרת אנגליה. נסיונות עם פרספקס מתוצרת הארץ - הביאו לתוצאות פחות טובות.