נועה צדקה היא אמנית, צלמת ומרצה במחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ירושלים. עבודותיה הן מושגיות ורב־תחומיות ומשלבות לרוב צילום אנלוגי, פעולה גופנית וטקסט. ביצירתה, המבוססת לרוב על חוויה אישית, היא קוראת תיגר על האמנות הגבוהה – שמתקשה, לתפיסתה, להעביר ולהמחיש את האתגרים ואת המורכבויות של החוויה האנושית. באמצעות הומור ואירוניה, דיבור ישיר ושיבוש היררכיות מקובלות, צדקה מביעה את משבר האמון שהיא חווה באשר לאמנות הממסדית, המוזיאלית והגלריסטית, ולשיח הנלווה לה. כך, למשל, בשנים 1999–2016 ערכה צדקה 15 הסתגרויות בחללים שונים לתקופות זמן מוגדרות, משעתיים ועד שלושה ימים. השרידים הפיזיים שנותרו בחללים לאחר ההסתגרויות שימשו עדות לחיים, ליצירה ולהתמודדות של האמנית בחלל ובזמן הנתונים. השיירים הללו הוצגו כתוצר אמנותי, ללא עיבוד או פילטר, כדי למסור דברים כהווייתם ולא כייצוג של דבר אחר. הכתיבה היא נדבך חשוב ביצירתה. בדומה לעשייתה החזותית, גם הכתיבה שלה מאופיינת בישירות ובכנות. כתביה כוללים טקסטים אוצרותיים ומחקריים וטקסטים אישיים – מעין הצהרות אמנית. חלק מהרשימות שלוקטו באסופה זו פורסמו בכתב העת המקוון היסטוריה ותיאוריה: הפרוטוקולים, בעריכתה של המחלקה להיסטוריה ותאוריה בבצלאל, וחלקן מובא לקריאה בפעם הראשונה.

נועה צדקה, ילידת תל אביב (1967), היא כלת פרס לנדאו בתחום האמנויות לשנת 2022.
בשנת 2019 יצא לאור ספרה השני, האמת הפוטוגרפית אמת טבעית היא – כרוניקה של מחלקה לצילום, הסוקר את כרוניקת הוראת לימודי הצילום בבצלאל בשנים 1910–1984.
ספרה הראשון, המעבר בתעלות הדמע תקין, פורסם בהוצאת רסלינג בשנת 2009.