כתבי האמן פרופ' אסד עזי מכונסים לראשונה באסופה זו. עזי, יליד שפרעם 1955, המתגורר ביפו, הוא צייר ומשורר ערבי, דרוזי, פלסטיני, ישראלי. חתן פרס שרת התרבות למפעל חיים באמנות לשנת 2020. כמורה ותיק ומוערך לציור, שלימד במדרשה – הפקולטה לאמנויות במכללה האקדמית בית ברל, במכללת קיי בבאר שבע, במכון לאמנויות תל־חי ובאוניברסיטת חיפה, היה אמון על הכשרתם של אמניות ואמנים רבים, בהם אמנים שהפכו לימים למובילים בשדה האמנות הישראלי. יחד עם אבישי אייל, דוד וקשטיין, ראובן זהבי, יורם קופרמינץ ודוד ריב ייסד ב־1986 את קבוצת האמנים העצמאית רגע, והיה פעיל בה. מסמך ייסוד הקבוצה, שעזי היה ממנסחיו, מובא פה באסופה. עזי הוא כותב פורה שלאורך כל הקריירה האמנותית שלו התבטא הן בכתיבה הן בציור. כתביו עוסקים באמנות ובנושאים כלליים, ובעיקר באמנות פלסטינית ובהוויה של החברה הפלסטינית בישראל. מאמרי ביקורת, פרוזה וטורי דעה רבים שחיבר פורסמו בכתבי עת, בספרים ובקטלוגים. מאמריו על אודות אמנות פלסטינית ועברית בישראל פורסמו בעיתונות עברית וערבית החל בשנות השמונים של המאה העשרים, והוא נמנה עם חלוצי הכותבים בתחום ביקורת האמנות בעיתונות הערבית. ביקורות שחיבר עבור העיתון היומי דובר הערבית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, אל־איתיחאד, ופורסמו במקור בשפה הערבית, מובאים פה לראשונה בעברית, בתרגומו.